Vayedaber

Simple Havroutah

Ta'anith

Daf 27b

וְחִלְּקוּם וְהֶעֱמִידוּם עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, בְּלָלוּם וּנְתָנוּם בְּקַלְפִּי. בָּא יְדַעְיָה וְנָטַל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרָיו שֵׁשׁ, בָּא חָרִים וְנָטַל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרָיו שֵׁשׁ, וְכֵן פַּשְׁחוּר, וְכֵן אִימֵּר.

Traduction

and divided them and established them as twenty-four watches. They achieved this by writing the names of these new twenty-four watches on pieces of paper, mixing them up, and putting them in a receptacle [kalfei] from which lots were drawn. A representative from the family of Jedaiah came and drew his portion and the lot of five other watches, for a total of six. Harim came and also drew his portion and the lot of five other watches, a total of six. And likewise Pashhur, and likewise Immer.

Rachi non traduit

וחלקום. לכ''ד וכתבו כנוי של כל אחד ואחד בחלק:

בללום ונתנום בקלפי. כתבו על כ''ד חתיכות קלף ראשי משמרות שחלקו מאותן ד':

בא ידעיה. משמרה של ידעיה בא אחד מהן ונוטל חלקו וחלק ה' חתיכות קלף דהוו להו שש ומי שהיה עולה בידו ראשון היה לשבת ראשונה שבסדר שהיו עולין בידו זו אחר זו כך היו עובדין בשבתותיהן זו אחר זו:

וְכֵן הִתְנוּ נְבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶם: שֶׁאֲפִילּוּ יְהוֹיָרִיב רֹאשׁ מִשְׁמֶרֶת עוֹלֶה — לֹא יִדָּחֶה יְדַעְיָה מִמְּקוֹמוֹ. אֶלָּא יְדַעְיָה עִיקָּר, וִיהוֹיָרִיב טָפֵל לוֹ.

Traduction

And likewise the prophets among them stipulated that even if the descendants of Jehoiarib, who originally headed the priestly watches, ascended to Eretz Yisrael, Jedaiah would not be demoted from its place as the first of the watches. Rather, the watch of Jedaiah would retain precedence, and Jehoiarib would be subordinate to it.

Rachi non traduit

וכך התנו. שאפי' יהויריב שהיה במקדש ראשון ראשון למשמרות עולה מן הגולה:

לא ידחה ידעיה. הואיל ומתחלה לא עלה יהויריב אלא כל משמרות הנעשות מידעיה קודמות לעבודה ליהויריב ויהויריב בא ועובד אחריהן במקום משמר אחר וששה דידעיה עושין אותן ה' שלא להרבות במשמרות:

וְיִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ מִשְׁמָר מִתְכַּנְּסִין בְּעָרֵיהֶן וְקוֹרִין בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא אָמַר רַב אַסִּי: אִלְמָלֵא מַעֲמָדוֹת לֹא נִתְקַיְּימוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה'',

Traduction

§ The mishna taught: And the Israelites of that priestly watch assembled in their towns and read the act of Creation. The Gemara asks: From where is this matter, that they must read this specific portion, derived? Rabbi Ya’akov bar Aḥa said that Rav Asi said: Were it not for the non-priestly watches and the Temple service, heaven and earth would not continue to exist, as it is stated: ''And he said: Lord God, by what shall I know that I shall inherit it?'' (Genesis 15:8).

Rachi non traduit

א''ר אסי לפי שאלמלא מעמדות. עיסקי קרבנות שישראל עושין הן היו כלים בחטאן ומשהן כלין שמים וארץ העומדים בזכותן אין מתקיימין כו':

אָמַר אַבְרָהָם: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! שֶׁמָּא יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִין לְפָנֶיךָ, אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶם כְּדוֹר הַמַּבּוּל וּכְדוֹר הַפְּלַגָּה? אֲמַר לֵיהּ: לָאו. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! הוֹדִיעֵנִי בַּמֶּה אִירָשֶׁנָּה? אֲמַר לֵיהּ: ''קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וְגוֹ'''.

Traduction

The Gemara explains this verse. Abraham said: Master of the Universe, perhaps the Jews will sin before You. Will You treat them as You did the generation of the flood and the generation of the dispersion, and destroy them? God said to him: No. Abraham said before God: Master of the Universe, tell me, with what shall I inherit it? How can my descendants ensure that You will maintain the world? God said to Abraham: ''Take for Me a three-year-old heifer, and a three-year-old goat, and a three-year-old ram, and a turtledove, and a young pigeon'' (Genesis 15:9). God was alluding to the offerings, in whose merit the Jewish people, and through them the entire world, will be spared divine punishment.

Rachi non traduit

כאנשי דור המבול. שמאחר שהן כלין אין העולם מתקיים והואיל שעל עיסקי קרבן העולם עומד לכך קורין אנשי מעמד בעריהן במעשה בראשית:

אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! תִּינַח בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים. בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים מָה תְּהֵא עֲלֵיהֶם? אָמַר לוֹ: כְּבָר תִּקַּנְתִּי לָהֶם סֵדֶר קָרְבָּנוֹת, בִּזְמַן שֶׁקּוֹרְאִין בָּהֶן לְפָנַי — מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִילּוּ הִקְרִיבוּם לְפָנַי וַאֲנִי מוֹחֵל לָהֶם עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵיהֶם.

Traduction

Abraham said before God: Master of the Universe, this works out well when the Temple is standing, but when the Temple is not standing, what will become of them? God said to him: I have already enacted for them the order of offerings. When they read them before Me, I will ascribe them credit as though they had sacrificed them before Me and I will pardon them for all their transgressions. Since the offerings ensure the continued existence of the Jewish people and the rest of the world, the act of Creation is read in their honor.

Rachi non traduit

כבר תקנתי להם כו'. כל זמן שקורין בהן כו' מהיכא יליף לה להאי גמגום:

תָּנוּ רַבָּנַן: אַנְשֵׁי מִשְׁמָר הָיוּ מִתְפַּלְּלִין עַל קָרְבַּן אֲחֵיהֶם שֶׁיִּתְקַבֵּל בְּרָצוֹן. וְאַנְשֵׁי מַעֲמָד מִתְכַּנְּסִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְיוֹשְׁבִין אַרְבַּע תַּעֲנִיּוֹת: בַּשֵּׁנִי בַּשַּׁבָּת, בַּשְּׁלִישִׁי, בָּרְבִיעִי, וּבַחֲמִישִׁי. בַּשֵּׁנִי — עַל יוֹרְדֵי הַיָּם. בַּשְּׁלִישִׁי — עַל הוֹלְכֵי מִדְבָּרוֹת.

Traduction

§ The Sages taught: The members of the priestly watch would pray for the offerings of their brothers, the daily offering, that it should be accepted with favor. And meanwhile, the members of the non-priestly watch remained in their towns and would assemble in the synagogue and observe four fasts: On Monday of that week, on Tuesday, on Wednesday, and on Thursday. On Monday they would fast for seafarers, that they should be rescued from danger, as the sea was created on Monday. On Tuesday they would fast for those who walk in the desert, as the dry land was created on Tuesday.

Rachi non traduit

ת''ר אנשי משמר מתפללין על קרבן אחיהן. תמידים שבכל יום:

אנשי משמר. אותן כ''ד שהיו בעריהן:

בשני על יורדי הים. דכתיב בשני (בראשית א':ו') יהי רקיע בתוך המים וצריך להזכיר ולרצות על הדבר:

בשלישי על הולכי מדברות. דכתיב ותראה היבשה תהי ראויה יבשה להולכיה שלא יזוקו מפני חיות רעות:

בָּרְבִיעִי — עַל אַסְכָּרָא שֶׁלֹּא תִּיפּוֹל עַל הַתִּינוֹקוֹת. בַּחֲמִישִׁי — עַל עוּבָּרוֹת וּמֵינִיקוֹת. עוּבָּרוֹת — שֶׁלֹּא יַפִּילוּ, מֵינִיקוֹת — שֶׁיָּנִיקוּ אֶת בְּנֵיהֶם. וּבָעֶרֶב שַׁבָּת לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת, קַל וָחוֹמֶר בַּשַּׁבָּת עַצְמָהּ.

Traduction

On Wednesday they would fast over croup, that it should not befall the children, as on the fourth day the bodies of light [me’orot] were created, a textual allusion to curses [me’erot]. On Thursday they would fast for pregnant women and nursing women, as living beings were first created on this day. For pregnant women they would fast that they should not miscarry, while for nursing women they would fast that they should be able to nurse their children properly. And on Shabbat eve they would not fast, in deference to Shabbat, and a fortiori they would not fast on Shabbat itself.

Rachi non traduit

ברביעי על האסכרא. שבו נתלו המאורות וכתיב ביה (שם) יהי מאורות מארת כתיב:

ועל עוברות כו'. דכתיב ביה (שם) ישרצו המים שרץ נפש חיה:

בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת מַאי טַעְמָא לָא? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִפְּנֵי הַנּוֹצְרִים. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁהוּא שְׁלִישִׁי לַיְצִירָה.

Traduction

The Gemara asks: What is the reason that they would not fast on Sunday? Rabbi Yoḥanan said: Due to the Christians, as Sunday is their day of rest, and they would claim that even the Jews ascribe significance to their special day. Rabbi Shmuel bar Naḥmani said: Because it is the third day after the creation of man, who was created on Friday, and the third day of recovery from a wound or sickness, in this case one’s very creation, is considered the most painful.

Rachi non traduit

מפני הנוצרים. שעושים אותו יום טוב שלהם:

ליצירה. דאדם נברא ביום ששי ובכל יום שלישי הוי חלוש כדכתיב (שם לד) ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים:

רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מִפְּנֵי נְשָׁמָה יְתֵירָה, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: נְשָׁמָה יְתֵירָה נִיתְּנָה בּוֹ בָּאָדָם בְּעֶרֶב שַׁבָּת, בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת נוֹטְלִין אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ''. כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת — וַי אָבְדָה נָפֶשׁ.

Traduction

Reish Lakish said: They would not fast on Sunday due to the added soul, as Reish Lakish said: An added soul is given to man on Shabbat eve, and at the conclusion of Shabbat it is removed it from him, as it is stated: ''He ceased from work and rested [vayinafash]'' (Exodus 31:17), which he expounds as follows: Since one has rested and Shabbat has passed, woe for the soul [vai nefesh] that is lost, the added soul that each individual relinquishes. Consequently, one is still weak from this loss on Sunday.

Rachi non traduit

נשמה יתירה. שנוטלין אותה ממנו והוי חלש:

נשמה יתירה. שמרחיבים דעתו לאכילה ושתיה:

כיון ששבת. שנח ושמר את השבת:

ווי אבדה נפש. וינפש דורש בנוטריקון ווי נפש:

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן ''בְּרֵאשִׁית'' וִ''יהִי רָקִיעַ''. תָּנָא: ''בְּרֵאשִׁית'' בִּשְׁנַיִם, ''יְהִי רָקִיעַ'' בְּאֶחָד. בִּשְׁלָמָא ''יְהִי רָקִיעַ'' בְּאֶחָד — תְּלָתָא פְּסוּקֵי הָווּ. אֶלָּא ''בְּרֵאשִׁית'' בִּשְׁנַיִם, מַאי טַעְמָא? חַמְשָׁה פְּסוּקֵי הָוַיִין, וְתַנְיָא: הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה — אַל יִפְחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִים!

Traduction

The mishna taught that on Sunday they would read the portions starting with: ''In the beginning'' (Genesis 1:1–5) and ''Let there be a firmament'' (Genesis 1:6–8). It is taught in a baraita: The section: ''In the beginning'' is read by two people, while ''Let there be a firmament'' is read by one. The Gemara asks: Granted, the passage ''Let there be a firmament'' is read by one individual, as it is three verses long, and one who is called to the Torah reads at least three verses. However, what is the reason that the section ''In the beginning'' is read by two individuals? It is five verses long, and it is taught in a mishna (Megilla 22a): One who reads from the Torah may not read fewer than three verses. How, then, are five verses read by two individuals?

Rachi non traduit

בראשית בשנים. כהן ולוי קורין ביום תענית בראשית:

תלתא פסוקי הווי. וסגיא בהו לחד גברא:

רַב אָמַר: דּוֹלֵג. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: פּוֹסֵק. וְרַב דְּאָמַר דּוֹלֵג, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר פּוֹסֵק? קָסָבַר: כָּל פְּסוּקָא דְּלָא פַּסְקֵיהּ מֹשֶׁה — אֲנַן לָא פָּסְקִינַן לֵיהּ.

Traduction

The Gemara cites two answers. Rav said: The first reader reads the first three verses, and the second reader repeats the last verse read by the first, and continues with the final two verses. And Shmuel said: They split the middle verse into two, so that each of the pair reads half of it. The Gemara asks: And with regard to Rav, who said that one repeats, what is the reason that he did not say they should split a verse? The Gemara answers that Rav maintains that with regard to any verse that was not divided by Moses, we do not divide it.

Rachi non traduit

רב אמר דולג. הראשון קורא שלשה פסוקים והשני מתחיל בפסוק שסיים בו הראשון והשנים עמו הרי שלשה ומשום אין משיירין בפרשה פחות משלשה פסוקים ליכא משום דלא אפשר:

פוסק. מפסיק הפסוק לשנים ראשון קורא שני פסוקים וחצי ולוי משלים חצי אותו הפסוק שקרא הכהן עם שנים הנותרים:

Tossefoth non traduit

רב אמר דולג. פי' הראשון קורא מראש הפרשה ג' פסוקים והשני שאין לו כי אם שני פסוקים מדלג פסוק אחד וקורא ממה שקרא הראשון וכן נמי בראשי חדשים מדלגין והקשה ה''ר יהודה בר נתן ואמאי מדלגין אמאי אינו קורא למעלה בפרשה דהא בשבת בחוש''מ קורא הוא מראה אתה אומר אלי (שמות ל''ג:
י''ב) אע''פ שעיקר הפרשה אינה מתחלת כי אם מפסל לך (שם לד) וי''ל דמ''ה הוא קורא ראה בפרשה של מעלה לפי שכל אותה הפרשה משתעי בחד עניינא אבל פרשה דר''ח לעיל מינה לא משתעי כלל מחד עניינא ולכך אינו קורא בפרשה של מעלה אלא דולג ומזה ראיה למנהגנו אהא דלא קרינן בכל שבת ושבת פרשה של שבת כמו שאנו עושין בי''ט שאנו קורין פרשיות לפי המאורע לפי שאין בפרשה של שבת שלשה פסוקים דאין לומר שנדלג לעיל דלא הוי מחד עניינא:

וּשְׁמוּאֵל אָמַר פּוֹסֵק, וּמִי פָּסְקִינַן? וְהָאָמַר רַבִּי חֲנִינָא קָרָא: צַעַר גָּדוֹל הָיָה לִי אֵצֶל רַבִּי חֲנִינָא הַגָּדוֹל וְלֹא הִתִּיר לִי לִפְסוֹק אֶלָּא לְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, הוֹאִיל וּלְהִתְלַמֵּד עֲשׂוּיִן. וּשְׁמוּאֵל — הָתָם טַעְמָא מַאי? מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר. הָכָא נָמֵי לָא אֶפְשָׁר.

Traduction

And Shmuel said that one splits the middle verse into two. The Gemara asks: And may one split a single verse? But didn’t Rabbi Ḥanina Kara, the Bible expert, who taught the Bible to schoolchildren, say: I had great trouble with Rabbi Ḥanina the Great when I asked him this question, and he permitted me to split long verses into two only for the benefit of schoolchildren, since it is performed to help them learn. And Shmuel can respond that what is the reason there, in the case of schoolchildren, that it is permitted to split verses? Because it is not possible to proceed in any other way. Here too, it is not possible for two people to read five verses other than by splitting one of them into two.

Rachi non traduit

ר' חנינא קרא. שהיה בעל מקרא ויודעה בגירסא ובקי בטעמיה:

צער גדול. הרבה טרחתי וחזרתי עליו שיתיר לי לפסוק הפסוק לשנים לצורך תינוקות שלומדים לפני שאינן יכולין לקרוא פסוק כולו:

הכי נמי לא אפשר. גבי ס''ת ובדילוג אי אפשר משום הנכנסין והיוצאין אם שני דולג ומתחיל בפסוק שסיים בו הראשון בני אדם הנכנסין שלא שמעו קריאת הראשון סבורין לומר שלא קרא הראשון אלא שני פסוקים ונפיק מיניה חורבא וכשהראשון קורא ג' פסוקים ואינו משייר אלא שנים איכא גזרת יוצאין דסברי האי שני דסגיא ליה בשני פסוקים:

וּשְׁמוּאֵל אָמַר פּוֹסֵק, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר דּוֹלֵג? גְּזֵירָה מִשּׁוּם הַנִּכְנָסִין וּגְזֵרָה מִשּׁוּם הַיּוֹצְאִין.

Traduction

The Gemara questions this last conclusion. And Shmuel said that one splits the middle verse into two. What is the reason that he did not say that he repeats one of the verses, in accordance with the opinion of Rav? The Gemara explains: It is a rabbinic decree due to those who enter the synagogue in the middle of the reading, and a decree due to those who leave in the middle. If someone entered or exited in the middle of the reading and heard three full verses, he might think that one of the readers had read fewer than three full verses, which might lead him to conclude that it is permitted to read fewer than three verses.

Tossefoth non traduit

גזרה משום הנכנסין והיוצאין. פי' שהנכנסין שלא ראו הראשונים שקרא ג' פסוקים ויראו השני שקורא פסוק אחד מלמעלה יאמרו שהראשון לא קרא אלא שני פסוקים והיוצאין כשהראשון קורא שלשה פסוקים ואינו משייר אלא שני פסוקים איכא גזירת יוצאין דסברי האי שני סגיא ליה בשני פסוקים:

מֵיתִיבִי: פָּרָשָׁה שֶׁל שִׁשָּׁה פְּסוּקִים — קוֹרִין אוֹתָהּ בִּשְׁנַיִם, וְשֶׁל חֲמִשָּׁה — בְּיָחִיד. וְאִם הָרִאשׁוֹן קוֹרֵא שְׁלֹשָׁה, הַשֵּׁנִי קוֹרֵא שְׁנַיִם מִפָּרָשָׁה זוֹ וְאֶחָד מִפָּרָשָׁה אַחֶרֶת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שְׁלֹשָׁה, לְפִי שֶׁאֵין מַתְחִילִין בַּפָּרָשָׁה פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִין.

Traduction

The Gemara raises an objection from a baraita: A chapter consisting of six verses may be read by two individuals, and a chapter of five verses must be read by one. And if the first individual reads three verses from the five-verse chapter, the second one reads the last two verses of that chapter and one more from another chapter. And some say that three verses are read from the next chapter, as one may not begin to read a chapter for fewer than three verses.

Rachi non traduit

מיתיבי פרשה של ששה פסוקים. אשאר ימות השנה קאי:

ויש אומרים שלשה. מפרשה אחריתי:

לְמַאן דְּאָמַר דּוֹלֵג — לִידְלוֹג, וּלְמַאן דְּאָמַר פּוֹסֵק — לִיפְסוֹק! שָׁאנֵי הָתָם,

Traduction

The Gemara explains the objection: According to the one who said that they repeat the middle verse, let the second reader repeat a verse here as well. And according to the one who said that they split a verse, here too, let them split it. Apparently, the baraita contradicts the opinions of both Rav and Shmuel. The Gemara answers: It is different there,

Rachi non traduit

הכי גרסינן למאן דאמר דולג לידלוג למ''ד פוסק ליפסוק. כלומר פרשה של חמשה פסוקין אמאי קורא שני שלשה פסוקין בפרשה אחרת לידלוג או ליפסוק:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source